כאשר אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, חוק הירושה קובע, את זהות יורשיו על פי דין. למעשה ההגדרה היא ירושה ללא צוואה חוק הירושה התשכ"ה 1965, מגדיר את סדר היורשים לפי דין בהעדר צוואה. יורשיו של המנוח, הם בני משפחתו וקרוביו. במידה ואין יורשים עזבונו של המנוח, יועבר לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. במידה והמנוח הותיר צוואה, חלוקת עזבונו, תתבצע ע"פ דין והעיזבון יחולק ביין היורשים בהתאם למפתח הקבוע בחוק. למעשה, שיטת הירושה בישראל, מבוססת על קשר דם בין אבות לבנים, כך שיורשיו הראשונים הם קרובי משפחתו של המנוח הקרובים אליו ביותר, אם בן או בת הזוג, הורים, צאצאים וקרובי משפחה. יש לדעת, כי גם קרובי משפחה שעדיין לא נולדו, אך מועד לידתם חל בתוך 300 ימים ממועד פטירת המנוח, יכללו ברשימת היורשים.
אם אדם הלך לעולמו ללא שכתב צוואה שהופקדה ברשם הירושות הסמוך למקום מגוריו, החוק הקובע לגבי ירושה ללא צוואה, חוק הירושה קובע כי חלוקת העיזבון, תבוצע באופן שווה בשווה בין בן הזוג של המנוח לבין ילדיו. ע"פ החוק, יקבל בן או בת הזוג מחצית מהירושה וילדיו יתחלקו שווה בשווה במחצית האחרת. אלמנתו של המנוח, תקבל גם את המיטלטלין ורכבו הפרטי של המנוח. הבעיה היא שישנם בני זוג שבוחרים שלא לערוך צוואה, אשר תקבע את חלוקת רכושם לאחר מות אחד מהם לפי בחירתם, כי אם משאירים את חלוקת עיזבונם בידי החוק והכוונה היא אל חוק הירושה. במידה ולמוריש לא היו ילדים, בת הזוג, תקבל שני שליש מהעיזבון והשאר, יעבור לקרוביו של המוריש לפי הסדר, בתחילה לאחיו של המוריש, צאצאיהם שהם אחייני המוריש, הורי הורים כאשר הכוונה היא לסבים ולסבתות.
הטיעונים של בני זוג בדבר אי עריכת צוואה
ישנם טיעונים נפוצים של בני זוג רבים, כאשר הם מעדיפים ירושה ללא צוואה, למשל אינם מעוניינים לחשוב על יום מותם, אינם מעוניינים בסכסוכים בין ילדיהם ואפילו מאמינים כי החוק הוא זה שיגרום לחלוקה שווה בין ילדיהם או שארים אחרים, במידה ואין לזוג ילדים. עורכי דין לענייני משפחה ובמיוחד כאשר מדובר על דיני ירושה, כן ממליצים לערוך צוואה, היות וזו הדרך הנכונה והבטוחה ביותר להגן על הרכוש. הבסיס בדיני הירושה הוא זכותו של המוריש לצוות מה יעשה בנכסיו או ברכושו בכלל לאחר לכתו מן העולם. זכותו של אדם לערוך צוואה לטובת מי שיחפוץ, לכלול בצוואתו כל הוראה שיחפוץ, כל עוד היא חוקית ומוסרית. זכות זו, אף הוכרה כזכות קניין חוקתית מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שנחקק בשנת 1992 הקובע כי אין פוגעים בקניינו של אדם.
במידה והמוריש היה ידוע בציבור האם בת זוגו תירש אותו?
יש לציין, כי גם לידועים בציבור זכותם לקבל את חלקם בירושה, ממש כמו בני זוג נשואים. במידה ומדובר על ירושה ללא צוואה וכל זאת, במידה והם אינם נשואים לבן זוג אחר. החוק של קבלת ירושה לידועים בציבור, מוזכר בסעיף 55 לחוק הירושה. במידה ומדובר על מנוח שהותיר אחריו ילדים ללא בן או בת זוג, ירושתו תחולק בין ילדיו. במידה וחלילה אחד מהילדים נפטר לפני מות המוריש, חלקו בעיזבון לאותו הילד עובר לבנו או לביתו, כלומר הנכד או הנכדה של המוריש, ולאחר מכן, לבנו של הנכד והכוונה לנין של המוריש. עוד יש לדעת, כי אם בערב מותו של המוריש, היה בן זוג נשוי למוריש במשך 3 שנים או יותר, וגר עימו או עימה בדירה הכלולה, ייטול בן או בת הזוג את חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שליש מהנותר משאר העיזבון.
למרות שאם אדם שהלך לעולמו העדיף לא לערוך צוואה וסמך על הדין לגבי ירושה ללא צוואה, עדיין ישנם סייגים לגבי מי אינו זכאי לרשת. על כך נראה בסעיף 5 לחוק הירושה, למשל: אדם אשר הורשע ברצח, או בגרימת מותו בכוונה של המנוח, או בניסיון לגרום למותו, אינו זכאי לרשת אותו. אדם שניסה להעלים או להשמיד את הצוואה או שערך צוואה מזויפת. על פניו, חוק הירושה נראה פשוט והוגן, כלפי אדם שהחליט שלא לערוך צוואה, אך עדיין עשויים להיות כל מיני בעיות וקשיים, במידה ואדם אינו עורך צוואה לפני מותו. על כך ישנם פסקי דין, במיוחד, אם המוריש נישא בשנית ולבת זוגו החדשה , ואין לזוג ילדים נוספים מנישואין אלה. חשוב לציין, כי במידה ולמנוח לא היו ילדים או קרובי משפחה, רכושו יהיה שייך למדינה, כך שהיא תהיה היורשת על פי דין. החוק אף קובע, כי על המדינה להשתמש בכספי העיזבון למטרות חברתיות בלבד כגון: חינוך, מדע, סעד ובריאות, אך שר האוצר, יהיה רשאי להעניק במקרים מסוימים את כספי העיזבון או חלק מהם, לאנשים שהיו קרובים למנוח בסמוך למועד פטירתו, או שלחילופין היו סמוכים על שולחנו בעת פטירתו כגון: שכנים, מטפלים, קרובי משפחה או בני משפחה שעל פי הדין, אינם נחשבים ליורשים.
למרות שהחוק מורה להוריש את העיזבון על פי דין מדוע מומלץ בכל זאת לערוך צוואה?
אדם המבקש לחלוק את עיזבונו באופן שונה מהחוק, אינו צריך להסתמך על ירושה ללא צוואה. היתרונות בעריכת צוואה הם רבים, למשל אם אדם מעוניין להוריש לבת זוגו חלק ניכר מעיזבונו והשאר לילדיו או להיפך, אם הוא מתנה סעיפים מסוימים בצוואה שאינם נוגדים את החוק וכדומה, יוכל לעשות זאת רק באמצעות צוואה שנערכה אצל עו"ד, חתומה אצל נוטריון וכזאת שהועברה לרשם הירושות עד ליום לכתו מן העולם.
ישנו פס"ד, אשר ניתן להבין ממנו, מדוע מומלץ לערוך צוואה בפסה"ד, מסופר על מקרה של זוג ללא ילדים, הבעל נפטר ולא הותיר אחריו צוואה. לפי הוראות החוק לגבי ירושה ללא צוואה, אמנם אשתו זכאית לקבל חלק מעיזבונו, אך בגלל שלזוג לא היו צאצאים, אחיו של המנוח, זכאים לרשת שליש מהירושה.. כך קרה, כי בצו הירושה שהוצא ע"י הרשם לענייני ירושה, הוכרז כי בנוסף לאשתו של הנפטר, שמונת אחיו של המנוח היו זכאים לחלק מהעיזבון. האישה טענה כי מחצית מכספיו של בעלה שהיו בחשבון הבנק שייכים לה, היות וחזקת השיתוף חלה עליהם, היות והם נישאו לפני 1.1.1974, מכאן אחיו של בעלה המנוח, זכאים רק לשליש ממחצית הכספים של המנוח מחשבון הבנק שלו. האישה הייתה זקוקה לסכום כסף באופן מידי לאחר פטירת בעלה, אך הבנק סירב לתת את חלקה של האישה בכספים, עד ששמונת אחיו של המנוח, יגיעו לבנק וישחררו את הכספים מחשבונו של המנוח.
האחים לא מיהרו לשחרר את הכספים והאישה הפכה להיות תלויה בהם, כך שהם השתמשו באמצעי לחץ, על מנת שתוותר על חלקה שהיה מחצית מהפיקדונות של המנוח בבנק. האישה ביקשה את ההתערבות של ביהמ"ש לענייני משפחה על מנת שיממש את זכאותה . לולא בעלה המנוח, היה עורך צוואה, כל זה היה נחסך ממנה, אם היה מורה במדויק מה הוא יוריש לאשתו, כך שבמקרה זה, לא היה אפילו צורך לקיים מאבקים מתישים בביהמ"ש. ברוב המקרים ההתדיינות בביהמ"ש היא ארוכה שעשויה להימשך גם כמה שנים, העלות של תביעה משפטית היא מאוד גבוהה וכן, הסכסוך והקרע במשפחה רק גובר. ההמלצה של עורכי דין לענייני משפחה היא לערוך צוואה הדדית, אשר משקפת את רצונם של שני הצדדים, לגבי החלק בעיזבון לאחר מותם.